ניפוח צמיגים בחנקן
חנקן הינו גז אינרטי (גז לא דליק), שאינו מכיל אבק, שמן או לחות, אשר עלולים להזיק
לצמיג, ומהווה 78% מנפח האוויר שאנו נושמים. החנקן משמש כיום בעיקר לניפוח
צמיגי מטוסים, משאיות כרייה ומכוניות מרוץ, זאת בשל העובדה שהוא מאפשר
לשמור על לחצי ניפוח תקינים וקבועים ומונע את התלקחות הצמיג.
חנקן בצמיג
היתרונות הגלומים בניפוח צמיגים באמצעות חנקן:
- שמירה על יציבות לחצי הניפוח. צמיג המנופח בחנקן יאבד בממוצע 2 PSI ב- 6 חודשים, בהשוואה לצמיג המנופח באוויר, המאבד 2 PSI בחודש.
- מניעת התחמצנות הגומי, שכן החנקן אינו מכיל חמצן, רטיבות ושמנים.
- מניעת החלדה של רשתות הפלדה שבמבנה הצמיג, הג'אנט ובסיס השסתום.
- מניעת התחממות ו/או התלקחות הצמיג (שכן החנקן אינו תומך בבעירה), ובכך מביא גם להפחתת ההתנגדות לגלגול.
- הארכת חיי הצמיג ב- 25%.
- הפחתת צריכת הדלק בכ- 10%, המביאה גם להפחתת פליטת הפחמן הדו חמצני והזיהום הסביבתי.
חסרונות בניפוח צמיגים באוויר:
- החמצן הנתון בתוך הגלגל מחלחל דרך דפנות הצמיג החוצה ומקטין את לחץ הניפוח. במהלך החלחול החמצן מחמצן את הגומי ממנו עשוי הצמיג, וגורם להתפרקותו. הוא הופך לאבק, פוגע בשסתום וגורם לירידת לחץ אוויר. כתוצאה מהחמצון, שטח הפנים של הצמיג הופך למחוספס, פוגע באיטום הפנימי ומביא לאיבוד אוויר בקצב של 2 PSI בחודש.
- החמצון גורם להזדקנות מואצת של הצמיג ומקצר את אורך חייו.
- החמצן מכיל לחות, הגורמת להחלדת רשת הפלדה בצמיג, בג'אנט ובבסיס השסתום. ברכב עם שסתומי TPMS, ההחלדה עלולה לפגום בחיישני ה- TPMS.
- צמיגים המנופחים באוויר לח נוטים להתחממות ולתנודות בלחץ האוויר הפנימי בצמיג.
- האוויר, המכיל 20%, מחמצן בטמפרטורות גבוהות ועלול להביא להתלקחות הצמיג.
תרשים הסבר ניפוח צמיגים בחנקן:
חתך המתאר דליפה
ניפוח בחנקן
חנקן
חנקן בצמיג
תהליך